<h1>הרוקח סימן ר"ו</h1>
<h2>דף יח.</h2>
עשרת י"ת מיום ר"ה ועד יו"כ דאמרינן בפ"א דר"ה שב בנתיים מוחלין לו כאן ביחיד דרשו ה' בהמצאו יחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו ימים שבין ר"ה ליו"כ והכי איתא נמי ביבמות בשלהי פ' החולץ (דף מ"ט) ואיתא נמי בפכ"ג באגדה דשמואל ואמרינן בפ' דר"א ור' נהוראי אומר מפני מה ניתנה קורת רוח י' ימים מר"ה עד יו"כ כנגד י' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם וכנגד י' דברות שקבלו ישראל שאם יעשו תשובה שלימה לפניו יקובלו. במדרש הרנינו כנגד קרבנות יו"כ פר אחד איל אחד וז' כבשים ושעיר אחד וכנגד ט' מדות רחצו הזכו עד ריבו אלמנה. וכתיב אחריו לכו נא ונוכחה מהו הויכוח אמר הקב"ה עשו תשובה באלו ט' ימים אפילו יש בכם כמה עונות אני אלבינם כשלג ביום הכפורים. דבר אחר כנגד י' מאמרות. לכך רמז מן בראשית עד יום הששי י' ימים רמז לי' ימי תשובה. ד"א כנגד י' דברות התורה שניתנה בו' בסיון. נשתברו הלוחות בעונותיהם ונתפתה ביום הכפורים לכך אין עולה מלא ו' כי אם בעצרת ולית ובעשור מלא כי אם ביום הכפורים בפרשת פנחס לכך בכל עניין הרגלים יום בפנחס חוץ מן ובעשור זהו ימים יוצרו ולו אחד בהם ולא כתיב ולו קרי ולא לו לשטן לקטרג ביום הכפורים כי הוא לו להקב"ה יום אחד הדין. זהו ועוד בה עשיריה ושבה. בפסיקתא דסוכה ארחץ בנקיון באין ישראל עושין תשובה והקב"ה בר"ה מוותר להם שליש עונותיהם באין י' ימי תשובה ומתענין הכשרים שבהם והקדוש ברוך הוא סולח להם שליש. כיון שבא יום הכפורים כל ישראל מתענין הקב"ה סולח להם כל עונותיהם. בשוחר טוב במזמור תפלה לדוד שמעה ה' צדק תודיעני אורח חיים. אלו י' ימי תשובה. במזמור פ' הרנינו ה' באור פניך יהלכון אלו י' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ומראש השנה ועד יום הכפורים מתודים בכל יום ג' פעמים כנגד נושא עון ופשע וחטאה וכן בימי תעניות לפני ראש השנה מתודה ג' פעמים ובג' מקומות נקרא הקב"ה מקום ואמר רבי יוסי בר חנינא המבקש מטו מחברו יבקש ממנו ג' פעמים שנאמר אנא שא נא. ואמרינן בפ' סדר תעניות כיצד (דף ט"ז) וירא אלהים את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה. ואמרינן בשילהי דיומא (פ"ו ע"ב) היכי דמי בעל תשובה כל שבא דבר עבירה לידו וניצל הימנה. מחוי רב יהודה באותה אשה ובאותו מקום ובאותו הפרק.
וד' עניני תשובה אלו הן תשובות הבאה, תשובת הגדר, תשובת המשקל, תשובת הכתוב. פי' תשובת הבאה אם חטא באשה ובאת לידו והיה יכול לחטוא כמו בראשונה ומונע מן העבירה. או גנב ובא לידו ממון חבירו והיה יכול לגנוב ומונע. או השחית זרע להנאתו ויש לו תאוה ומונע מלהשחית זו היא תשובת הבאה אבל יש לו לעשות דין כנגד הנאות העבירה. תשובת הגדר מן האשה שלא יראה פני אשה ולא בבגדיה כי אם באשתו. מגנבה שלא ילך אצל שום ממון כי אם בשלו. בהשחתת זרע שלא יראה לא עוף ולא חיה ולא בהמה כשהן נזקקין יחד זה לזה ולא ידבר מענין התאוה. תשובת המשקל יש לו לשקול שיסבול צער כנגד הנאה שבאה לו. תשובת הכתוב אם מחוייב מיתה באותה עבירה יש לו לישב בקרח או לפני כורת דבורים או לפני נמלים או בהכאות או בענויין.
לכך ד' תשובות א' בואתחנן וג' באתם נצבים וכן בתחלת יחזקאל ג' פעמים אם ישמעו וא' השומע ישמע והחדל יחדל לכך א' משונה כי תשובת הבאה אינה באה לידו רק לפעם נמצאת שיבא לידו. וג' פעמים אומר בהשכמה והוא רחום ואחת בערב לכפר ד' שפטים דבר רעב וחרב וחיה רעה וכן ד' יכפר עון א' ולא ישחית ב' להשיב אפו ג' ולא יעיר ד'. ובסוטה (דף ל"ז) על כל מצוה ד' בכלל וד' בפרט וד' חלוקי כפרה. לכך נעלם ד' בפסוק לכן בזאת יכופר עון יעקב כי יש בו כל הא"ב לבר מן ד'. וד' אשר לבבו פונה היום ואם יפנה לבבך כי פנה אל אלהים אחרים ופנה אל אלהים אחרים. ודוד אמר בתהלים ד' פעמים פנה אלי. וד' ברית ביני ובינך במילה. ובתמניא אפי ד' שמירות בתורה. וד' פעמים במשלי עץ חיים. ובספר מלאכי ד' פעמים תורה בד' פסוקים זה אחר זה. ובשיר השירים ד' פעמים שאהבה נפשי בזה אחר זה. והעושה תשובה שלימה כאלו הקריב קרבנות. זבחי אלהים רוח נשברה. וכאלו הקריב פרי נדבה. ונשלמה פרים שפתינו אהבה נדבה.
